תפריט
בשנים האחרונות עולה השכיחות של הוצאת שתלים מהחזה בקרב נשים.
הסיבות להוצאת שתלים הן אישיות ומגוונות וקשורות גם לטרנדים הכוללים רצון לחזור ל- "מראה טבעי". לחלק מהנשים השתלים בחזה התאימו כשהיו צעירות יותר אך עם ההתבגרות, פעמים רבות השתלים אינם מתאימים ואף מפריעים להן. אצל חלק מהנשים הוצאת השתלים מתבצעת עקב סיבוכים של שתלי הסיליקון, הכוללים התקשות חוזרת סביב השתל, דלף של השתל ותחושה לא טבעית בשד. סיבות נוספות להוצאת השתלים יכולות להיות שינויים גופניים שחלו עם השנים בגוף האישה עקב לידה, הנקה, השמנה, התבגרות הגוף, גיל המעבר וכו'.
סיבה נוספת להוצאת שתלי הסיליקון היא הודעה שנמסרה ביולי 2019 על ידי חברת אלרגן, יצרנית שתלי סיליקון, על "ריקול" של שתלי הסיליקון המחוספסים, מסוג BIOCELL מתוצרתה. ההודעה מדברת על איסוף מלאי השתלים שסופקו לבתי החולים וטרם הושתלו בגופן של נשים. ארגון ה- FDA האמריקאי הודיע כי אין המלצה על הוצאתם או החלפתם של שתלים אלה או אחרים מגופן של נשים שכבר עברו ניתוח ונושאות את השתלים בגופן, שלא הראו עד כה כל סימנים למחלה. ההודעה יצאה בעקבות מחקרים רפואיים בהם התגלה כי במקרים נדירים, של שתלים מסוג BIOCELL, התפתח סרטן מאוד נדיר מסוג לימפומה (ALCL) אצל נשים עם שתלים מחוספסים, שרובם היו מסוג BIOCELL. במידה ונשים שעברו השתלה מתחילות לחוש סימנים כגון, גוש חדש בשד, הצטברות נוזלים משמעותית באחד השדיים, שינוי פתאומי בגודל ובצורת אחד השדיים ללא כל סיבה, עליהן לפנות לבדיקה על ידי כירורג פלסטי. במקרים קיצוניים, יש הנחיה רפואית לבצע פעולות כמו הוצאת השתלים, בדיקה של הנוזל ובמקרים בהם מוכחת מחלת ALCL תידרש גם הוצאה מלאה של השתלים יחד עם הקופסית. חשוב לציין שרובן המכריע של המטופלות שפיתחו לימפומה של השתלים הבריאו לחלוטין לאחר הוצאת השתלים והקפסולות סביבם. למרות שלא הייתה המלצה מפורשת של חברת אלרגן ושל ארגון ה-FDA להוציא את השתלים, חלק מהנשים מפתחות חרדה ומעדיפות שלא לקחת סיכון ולהוציא את שתלים שהושתלו בגופן.
עוד סיבה להוצאת שתלים היא הופעת תופעות הקשורות למערכת החיסון ומיוחסות לתגובה של השתלים כגוף זר, המפתח תגובה אוטואימונית. נושא זה מאוד טרנדי ומופיע רבות ברשתות החברתיות בפורומים שונים. התופעה מוגדרת כ- BREAST IMPLANT ILLNESS (BII) וכוללת תופעות כגון כאבי פרקים ושרירים, עייפות כרונית, איבוד זיכרון, נשירת שיער, פיברומיאלגיה ועוד. נושא זה נחקר רבות, ועדיין נמצא בעיצומו של מחקר גדול כדי לראות האם יש קשר ישיר בין השתלים לתופעות אלו והאם קיימת אוכלוסייה מקרב הנשים עם השתלים שיש להם שכיחות גבוה יותר לפתח תופעות אלו. מקרב הנשים שסבלו מתופעות אלו, הוצאת השתלים גרמה לחלקן לשיפור בתופעות, ובחלק מהנשים לא היה שיפור כלל לאחר הוצאת השתלים. חשוב לציין שנשים המפתחות סימנים של BII יש צורך שיעברו בירור ראומטולוגי מקיף לשלול מחלות מוכרות. סימני BII עלולים להופיע בכול סוג שתל שד, ללא קשר לחספוס של המעטפת או לתכולת השתל.
אחת מתופעות הלוואי והסיבוכים הנדירים של ניתוחי הגדלת חזה, מתבטאת בהיווצרות רקמה צלקתית מעובה היוצרת קופסית סביב השתלים בשד. התקשות קופסית, היא תגובה חיסונית ביולוגית של הגוף הנגרמת עקב הכנסה של גוף זר לגוף. כאשר נוצרת התקשות משמעותית של הקופסית (קפסולה), באחוזים נמוכים של המקרים, היא עשויה לגרום להתגבשות מבנה נוקשה למגע יד שמורגש בשד. התעבות הרקמה הצלקתית סביב השתלים עשויה לגרום לעיוות צורת השד עם מלאות בקוטב העליון, להתקשות השד ולרגישות וכאב בזמן מגע.
שתלים בשדיים אינם מחזיקים לכול החיים ויש להם בלאי בממוצע של 10-15 שנה. לאור הצמיגות של תוכן הסיליקון, לרוב בלאי השתלים לא מורגש וניתן לאבחון רק באמצעות הדמיית שד של אולטרה סאונד או MRI. לכן ההמלצה הנה על ביצוע הדמיית שד כול שנה החל מ-5 שנים לאחר ניתוח הגדלת החזה. הטיפול בשתל עם בלאי הוא הוצאתו, ושטיפת הכיס עם דליפת הסיליקון. הסיליקון לרוב נשמר בתוך הקפסולה, אך ישנם מקרים של דליפת הסיליקון לרקמת השד ולבלוטות הלימפה. ברוב המקרים לא מוציאים את הסיליקון מרקמת השד ומבלוטות הלימפה אלא עוקבים בלבד באמצעות בדיקות הדמייה של השד. חשוב לציין שאין הנחייה של הגורמים הרגולטורים וחברות השתלים על הצורך בלהחליף שתלים כול 10 שנים באופן אוטומטי.
סיבוך נוסף שעשוי להיווצר הוא קפלים בשתלי הסיליקון בחזה. מצב זה קורה אצל חלק מהנשים שעברו ניתוח הגדלת חזה עם שתלי סיליקון. במישוש השד ניתן לחוש את הקפלים שנוצרו בשתל. הקפלים קיימים בכול סוגי השתלים בחזה ובולטים יותר כאשר הושתלו שתלים גדולים יחסית, בנשים רזות מאוד ונשים עם עור דק בשד. מיקום השתל מתחת לשריר מאפשר כיסוי נוסף בין השתל לעור המפחית את הימצאות הקפלים.
עם השנים נשים עוברות שינויים במשקל, במבנה הגוף וברקמת השד. אצל חלק מהנשים, מבנה השדיים עובר שינוי עקב תהליכי ההתבגרות של הגוף. לאורך הזמן ובתהליך הדרגתי מתרחשת צניחה של החזה, המהווה ליקוי אסתטי של השדיים. שתלים בשדיים מעלים את משקל השד ומאיצים את צניחת השד.
החשש מהתפתחות של סרטן מסוג ALCL, אצל נשים אשר עברו השתלה של שתלי סיליקון מסוג BIOCELL מתוצרת חברת אלרגן ,מביא נשים להעדיף ולהוציא את השתלים מבעוד מועד, למרות שאין המלצה כזו מצד ארגון ה- FDA האמריקאי. בעקבות ממצאי הלימפומה של השתלים, יש נשים המעדיפות מעבר לשתלים עגולים חלקים, שאינם גורמים לאותה לימפומה. חשוב לקבל הסבר מסודר לגבי היתרונות והחסרונות של שתלים עגולים חלקים ולהחליט על סוג השתל שיהיה בניתוח.
במהלך השנים לאחר ניתוח הגדלת חזה, נשים רבות מרגישות שהחזה שלהן גדול מידי ואינו מתאים לשינויים שהתרחשו בגופן. הן בוחרות להוציא את השתלים כדי לחזור למבנה השד המקורי והטבעי. חשוב לזכור שהוצאת שתל מהשד משנה את גודל השד ואת צורתו. מידת כיווץ העור ועיצובו מחדש תלוי בהרבה גורמים כגון אלסטיות העור, יחס שתל-רקמת שד, מיקום השתל מעל-מתחת לעור, משקל גוף וכו'. צורת החזה משתפרת ככול שמתרחקים ממועד הוצאת השתלים.
הוצאה של השתלים מהחזה ללא החלפת שתלים, הרמה או הזרקת שומן וחזרה למצב הטבעי. מתאים לנשים עם קפסולה מאוד עדינה, ולרוב אינו דורש שימוש בנקזים לאחר ניתוח.
הוצאת שתלים מהחזה לרבות הוצאת הקופסית שהינה רקמה צלקתית טבעית שנוצרת על ידי הגוף כתגובה לשתלים בחזה. לעיתים הקופסית משוחררת ולעיתים צמודה לצלעות ולשתל בשד. הוצאת הקופסית מאריך את משך הניתוח, ומעלה את שכיחות הסיבוכים לאור הפרדת הקפסולה מרקמת השד, שריר ובית החזה.
מקובל מאוד לערוך ניתוח להרמת חזה בזמן ניתוח הוצאת השתלים מהחזה, כדי להרים את השד ולשוות לו מראה אסתטי וצעיר יותר לאחר הוצאת השתלים. בניתוח זה משתמשים בעודפי העור והרקמה בשד כדי למלא את החלל בשד לאחר הוצאת השתל. השד יותר קטן עקב הוצאת השתל אך יותר אסוף ומרוכז.
הניתוח משלב הוצאת שתלים עם הזרקת שומן בשדיים והרמה שלהם. השומן, נלקח מאזורים אחרים בגוף עם מצבור שומן והוא מוזרק מתחת לעור בשד, בדרך כלל מעל לקופסית הקדמית ומתחת לקופסית האחורית בשד. החלטה על כריתת הקופסית מקטינה או מייתרת את היכולת להשתיל שומן באותו הזמן. הזרקת שומן אינה מהווה תחליף לנפח של שתל אך מעבה את העור ויכולה להוסיף נפח מוגבל לשד.
הקופסית הנה רקמה צלקתית טבעית שנוצרת על ידי הגוף כתגובה לגוף זר (שתלים בחזה). במצבים בהם מחליטים להוציא את השתלים מהחזה חשוב להתייעץ עם כירורג פלסטי מומחה לניתוחי חזה ולשקול את האפשרויות השונות הרלוונטיות. ניתוחי חזה הנערכים על ידי מנתח פלסטי מומחה בניתוחי שד, כוללים פעמים רבות גם את הוצאת הקופסית, סביב השתל בשד.
הוצאת השתלים בשד בליווי הקופסית סביבו, לרוב אינם מבטיחה שתופעות לוואי קיימות בתחום BII תעלמנה או תופחתנה באופן משמעותי. את הקופסית מנתחים ומוציאים במצבים ברורים בהם היא מגורגרת, מעובה מסוידת, או כאשר יש חשד נדיר ללימפומה של השתלים או מחלה אחרת שקשורה אולי לשתליי הסיליקון או לקופסית עצמה. הניתוח להוצאת שתלים בשד הכולל הוצאת קופסית, מעלה את הסיכון לסיבוכים ניתוחיים, בהשוואה לניתוח להוצאת השתלים בשד ללא הוצאת הקופסית/הוצאה חלקית הצמודה אליהם. ישנם מצבים רפואיים שלא ניתן להוציא את כל הקופסית סביב השתלים בשד, במצבים שהקופסית צמודה לצלעות והוצאתה מהגוף עשויה לגרום לסיבוכים ניתוחיים מסכני חיים כמו פגיעה בקרום הריאה והתפתחות חזה-אויר.
כאשר הוחלט להוציא את השתלים בשד ולכרות גם את הקופסית, יש לבחור כירורג פלסטי מיומן ובעל ניסיון, לבצע את הניתוח להוצאת השתלים והקופסית. הקופסית לעיתים צמודה אל רקמת השד, אל השריר של בית החזה ואל הצלעות. מנתח פלסטי מומחה בעל ניסיון יכול לבצע את הכריתה של הקופסית במקצועיות רבה. כל זאת כדי למנוע פגיעה ברקמת השד שנותרה לאחר הוצאת השתלים וכן במטרה לשמור על כלי הדם המצויים בבית השחי או פגיעה בריאה.
על מנת לבחון את מצב השתלים בחזה, לקראת פגישת הייעוץ הרפואי עם פרופ' יואב ברנע, המטופלת תתבקש לבצע בדיקות הדמיה של השד. הבדיקות כוללות בדיקות אולטרה סאונד של השד או בדיקת MRI, במטרה לבדוק את תקינות השתלים.
במהלך פגישת הייעוץ הרפואי, יבצע פרופ' ברנע יואב בדיקה רפואית מקיפה הכוללת בין השאר את: מידת צניחת השדיים, מיקום העטרות והפטמות, עובי רקמת השד, תכונות של העור באזור החזה, עובי העור ומידת האלסטיות, היקף ומבנה בית החזה, גודל השתל ביחס לרקמת השד וכן מיקומו מעל או מתחת לשריר. כמו כן המנתח פלסטי ייקח בחשבון נתונים כגון גיל, משקל, עישון, מחלות כרוניות כגון יתר לחץ דם, סוכרת, הפרעה בקרישת הדם ונטילת תרופות.
בהתאם לנתונים הפיזיים, ולרצון האישה, ימליץ פרופ' ברנע יואב על סוג הניתוח להוצאת שתלים הכולל מספר אפשרויות הכוללות בין השאר, הוצאת שתלים בלבד, הוצאת שתלים והרמת חזה או הוצאת שתלים והזרקת שומן. במקרה של היווצרות קופסית / קפסולה (Capsular contracture) או מצבים אחרים הדורשים הוצאת קופסית – יכלול הניתוח להוצאת שתלים גם הסרת הקפסולה הכוללת את הרקמה שהתקשתה סביב השתל.
פרופסור יואב ברנע– מומחה לכירורגיה פלסטית, הינו מנהל היחידה לכירורגיה פלסטית ומשחזרת של השד, במחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי סוראסקי תל-אביב (איכילוב). המידע נערך ונסרק ע"י פרופ' יואב ברנע, כול הזכויות שמורות לפרופ' ברנע יואב.
